The Jewish Perspective on Health & Exercise

optimal living Dec 26, 2018

Guard Your Health- The Importance Of Exercise


Harvard MD psychiatrist John Ratey puts it brilliantly in his great book Spark—which is all about the science of how exercise changes our brain.

He tells us that exercising “is like taking a little bit of Prozac and a little bit of Ritalin because, like the drugs, exercise elevates these neurotransmitters.” The bottom line: “exercise balances neurotransmitters — along with the rest of the neurochemicals in the brain.”

A bunch of research has shown that exercising is as effective as Zoloft in reducing depression. You can bring people who are experiencing depression into a lab and randomly assign them to a few different groups. One group takes an anti-depressant pill, another group exercises and another does both.

Then, the researchers track their levels of depression after a few months.

Guess what?

The exercise group consistently outperforms the other groups. Unfortunately, exercise doesn’t have quite the same ad budget as the pharmaceuticals, so we don’t see these results advertised to us all day every day. (And, equally unfortunately, for some weird reason exercise isn’t the first thing prescribed by therapists. It should be. Longer chat we’ll save for now.)

Tal Ben-Shahar tells us that when we choose NOT to exercise on any given day, it’s as if we’re popping a depressant pill.


שמות טו:כו

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך, כי אני ה', רפאך.

And He said if you listen to the voice of Hashem your G-d and do what is just in His eyes, and you listen to his Mitzvot and guard His decrees, than all of the illnesses which I placed in Egypt I will not place upon you, for I am Hashem your Healer.

שולחן ערוך אורח חיים סימן רל סעיף ד

הנכנס להקיז דם, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה; ולאחר שהקיז, יאמר: ברוך רופא חולים.


ספר החינוך מצוה רלז

שורש מצוה זו ידוע, כי כמו שיציל האחד את חבירו כן חבירו יציל אותו, ויתיישב העולם בכך, והא-ל חפץ בישובו כי לשבת יצרה.

The root of this mitzvah is known; just as one will save his friend, so too vice versa and the world will thusly be inhabited which is what G-d wants and why he created the world.


ספר החינוך מצוה תקמו

משרשי המצוה, לפי שעם היות השם ברוך הוא משגיח בפרטי בני אדם ויודע כל מעשיהם וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזרתו ובמצותו לפי זכותן או חיובן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [חולין ז' ע"ב] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אף על פי כן צריך האדם לשמור עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם, כי הא-ל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שיהיה האש שורפת והמים מכבין הלהבה, וכמו כן יחייב הטבע שאם תפול אבן גדולה על ראש איש שתרצץ את מוחו או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות, והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח באפיו נשמת חיים בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע ונתן שניהם הנפש וגופה בתוך גלגל היסודות והמה ינהגום ויפעלו בם פעולות. ואחר שהא-ל שעבד גוף האדם לטבע, כי כן חייבה חכמתו, מצד שהוא בעל חומר, ציוהו לשמור מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעולתו עליו אם לא ישמר ממנו.


The lack of exercise is now causing as many deaths as smoking across the world, a study suggests.

The report, published in the Lancet to coincide with the build-up to the Olympics, estimates that about a third of adults do not engage in sufficient physical activity, causing 5.3m deaths a year.

That means that about one in 10 deaths from diseases such as heart disease, diabetes and breast and colon cancer can be attributed to the lack of exercise.


Researchers said the problem was now so bad it should be treated as pandemic. And they said tackling it required a new way of thinking, suggesting the public needed to be warned about the dangers of inactivity rather than just reminded of the benefits of being active. (, 18 July 2012, by Nick Triggle)

Rambam long ago recognized how vital exercise is for healthy living. What is interesting about his approach to exercise is that his recommendations are minimal by today’s standards. He defines exercise as an activity that increases one’s breathing pace. 

Rambam, Regimen of Health, Ch. 1 – Exercise is defined as activity that increases one’s pace of breathing.


״Exercise counters the damage caused by most bad habits adopted by most people. But not all movements are considered exercise. Exercise is defined as either vigorous or mild movements, which if practiced repeatedly causes one’s breathing to become heavier. If someone exercises even more vigorously, this is called exertion – very strong movement – but not everyone can bear such effort, nor is it necessary.

It is not proper to engage in physical exercise unless one’s stomach is empty, and after emptying the body of its waste, both urine and stool. One should not exercise when it is very hot or very cold. The best time for exercise is in the morning, just after awakening from one’s sleep and after cleansing the body of its waste as mentioned above.״


רמב"ם הלכות דעות פרק ד

הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים, ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד...לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו..די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות...דברים המשלשלין את בני מעים כגון ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומיני הקשואים ומיני מלפפונות אוכל אותם האדם בתחלה קודם אכילה, ולא יערבם עם המזון..

"The body being healthy is of the ways of the Lord, for it is impossible to understand or know the knowledge of the Creator while unwell. Therefore, one should keep away from things which destroy the body, and accustom oneself to healthy and curing matters..."

Kitzur Shulchan Aruch (Abridged Code of Jewish Law) says (32:1): Since a healthy and fit body is required by G-d, one cannot understand or know any matters from the knowledge of the Creator if one is ill. Therefore, one must keep oneself away from things which damage the body and accustom oneself to things which heal and make the body well. Therefore, it is written (Yalkut Shimoni, Yitro): "And keep well your souls”.

Note how good health is not an end in itself, rather a means to an end - to serve our Creator. Thus one must take care that one's pursuit of good health is not at the expense of serving G-d, rather a part of a complete program of following His directives in observing Torah and Mitzvahs


[1] Since having a healthy and whole body is integral to Divine service (lit., “is of the way of [G-d’s] Name”) — as it is impossible to understand or know anything (some versions add: about the Creator) when one is sick — one must stay far from things which destroy the body and accustom himself to things which preserve one’s health. And they are [as follows]:

One should eat only when he is hungry and drink only when he’s thirsty. He also should not delay urination or defecation (lit., ‘he should not delay his holes’) even one minute. Rather, whenever one needs to urinate or defecate, he should go immediately.


תלמוד בבלי מסכת תענית דף כב עמוד ב

על אלו מתריעין בשבת כו'. תנו רבנן: עיר שהקיפוה נכרים או נהר, ואחד ספינה המיטרפת בים, ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין, ומפני רוח רעה - על כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית. רבי יוסי אומר: אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו. אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי יוסי, דכתיב ויהי האדם לנפש חיה - נשמה שנתתי בך החייה.


רמב"ם הלכות דעות פרק ג הלכה ג

אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה', שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות והוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב, וישים על לבו שיהיה לו בן אולי יהיה חכם וגדול בישראל, נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן ואפילו בשעה שבועל, מפני שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה', ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים, והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.

  1. רמב"ם הלכות דעות פרק ג הלכה יד

Another rule given for physical health: As long as someone exercises regularly and strenuously, does not eat to satiation and maintains regular bowel movements, no illness will befall him, and he will continue to be strong even if he eats harmful foods.


[Conversely], anyone who relaxes (lit., “who sits securely”) and does not exert himself or someone who delays going to the bathroom or who is constipated, even if he eats healthy food and takes care of his health, all his days will be with aches and his strength will diminish.

Excessive overeating (lit., “heavy eating”) is as poison to a person’s entire body.

This is a basic principle regarding all illnesses.


רב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התחייה פרק לד

ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלקי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל.( שמואל ב ח יג) ויעש דוד שם (שמואל ב ח טו) ודוד עשה משפט וצדקה לכל עמו. (שמואל ב ח טז) ויואב בן צרויה על הצבא.

ולא נענש אבנר אלא מפני שעשה דמן של נערים שחוק. אבל שיצחקו הנערים לחזק כחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה, עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליתה ע"י שירות ותשבחות, שאמר דוד מלך ישראל בספר תהלים; אלא שע"י הכוונות העליונות עולה הנשמה הפנימית, וע"י המעשים המאמצים את גוף היחידים לשם הכלל עולה הרוחניות החיצונית. ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות כולם, בהבלטת אפיה של האומה בפרשה הקטנה שכל גופי תורה תלוים בה (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו.

ואל יפלא אם יש חסרונות במהלך החיים של העוסקים באימוץ הגופני ובכל החיזוקים הארציים שבישראל, כי אפילו הופעת רוח הקודש צריכה בירור מתערובות ציחצוחי טומאה שמתערבים בה, והיא הולכת ומיטהרת, מתקדשת ומתבררת, פודה את עצמה מגלותה, עד שבאה לכלל דרך צדיקים…


The exercise that the young Jewish men in the Land of Israel engage in, to strengthen their bodies to become children of great strength for their nation, refines the spiritual power of the supremely righteous who engage in the “yichudim” of the holy names of G-d.  The righteous do this to spread G-d’s light in this world, and the revelation of one light (the spiritual) will not stand without the other (those engaged in the physical).  “And David made a name…David performed justice and charity for his entire nation.”  “And Yoav son of Tziruyah head of the army…”  (The juxtaposition of these two verses highlights the need for both the spiritual leader, David, and Yoav, the strong leader of the army. Rav Kook continues to say that Avner, another general, was punished, but this was in no way connected to his position, but due to inappropriate behaviour.)  Avner was only punished because “he devalued the blood of the young lads (Yerushalmi Peah 1:1).” But for the young men to act playfully in order to strengthen themselves and their spirit, and so to strengthen the State as a whole, is holy service which raises the Shechinah higher and higher just as it rises through the recitation of the songs and praises that King David said in the book of Psalms.  The difference is only that through spiritual reflection the internal soul rises, and through actions that strengthen the bodies of these individual for the public the external spirituality rises.  The two of them together refine the orders of holiness in their entirety, as they emphasize the structure of the nation, in fulfillment of the fundamental verse, “In all of your ways you shall recognize Him.”

Do not be disturbed if there are deficiencies in the way of life of these individuals who are engaged in strengthening their bodies and in all of the territorial strengthening in Israel. Even the appearance of ruach haKodesh requires refinement from the impure mixtures that are mixed into it.  This is a continuous process of purification and refinement that eventually redeems it from its exile, until it becomes part of the path of the righteous.



שולחן ערוך הרב הלכות שמירת הגוף והנפש

A person’s life is not his own property; it belongs to God, as the verse says “the souls are mine” (Yechezkel/Ezekiel 18:4). Therefore, a person’s confession cannot affect that which belongs to someone else, the punishment of lashes being a partial form of execution. A person’s money, however, is his property. In monetary cases we say that a person’s confession has the strength of the testimony of a hundred witnesses. But just as a person does not have the right to kill himself, so he cannot cause himself to receive capital or corporal punishment by confessing a crime. His life is not his property.

From Live Kabbalah's class series on The Jewish Perspective on Health & Exercise 

Sign Up For The Latest Inspiration 

Join our mailing list to receive invites for our Thursday night Inner Torah classes & Live Kabbalah Inspiration 

We hate SPAM. We will never sell your information, for any reason.